בחירת הבטנה הנכונה לבקבוקי יין: סרנקס לעומת סרנטין

כשמדובר באחסון יין, בחירת ציפוי הבקבוקים ממלאת תפקיד מכריע בשמירה על איכות היין. שני חומרי ציפוי נפוצים, סארנקס וסארנטין, לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים המתאימים לצרכים שונים של אחסון.
ספינות סאראנקסעשויים משכבה רב-שכבתית משותפת המכילה אתילן-ויניל אלכוהול (EVOH), המספקת תכונות מחסום חמצן מתונות. עם קצב מעבר חמצן (OTR) של כ-1-3 סמ"ק/מ"ר/24 שעות, סאראנקס מאפשר לכמות קטנה של חמצן לחדור לבקבוק, מה שיכול להאיץ את התבגרות היין. זה הופך אותו לאידיאלי עבור יינות המיועדים לצריכה לטווח קצר. קצב מעבר אדי המים (WVTR) של סאראנקס גם הוא בינוני, כ-0.5-1.5 גרם/מ"ר/24 שעות, המתאים ליינות שייהנו מהם תוך מספר חודשים.
ספינות סארנטיןמצד שני, עשויים מחומרי PVC בעלי חדירות נמוכה במיוחד, עם ערך חמצון נמוך של 0.2-0.5 סמ"ק/מ"ר/24 שעות, מה שמאט ביעילות את תהליך החמצון כדי להגן על הטעמים המורכבים של היין. ערך החמצון הווריד (WVTR) גם הוא נמוך יותר, בדרך כלל סביב 0.1-0.3 גרם/מ"ר/24 שעות, מה שהופך את סארנטין לאידיאלי עבור יינות פרימיום המיועדים לאחסון לטווח ארוך. בהינתן תכונות המכשול המעולות שלו, סארנטין נמצא בשימוש נרחב עבור יינות המיועדים להתיישן במשך שנים, ומבטיח שהאיכות תישאר ללא שינוי מחשיפה לחמצן.
לסיכום, סרנקס מתאים ביותר ליינות המיועדים לשתייה לטווח קצר, בעוד שסרנטין אופטימלי ליינות איכותיים המיועדים לאחסון ממושך. על ידי בחירת הבטנה המתאימה, ייננים יכולים לענות טוב יותר על צרכי האחסון והשתייה של צרכניהם.